פרסום זה, כחלק מהנגשה חדשה של דו"חות מחקר, מדיניות והמלצות אופרטיביות שמפורסמים על ידי ארגון הבריאות העולמי, מציג נתונים ממגוון מדינות ולצידן הנחיות להטמעה של תכניות מניעה, ומדיניות, שניתנות ליישום במטרה להקטין תמותה ותחלואה בתחום חשוב בבריאות הציבור.
עוד בעניין דומה
החוקרים מרכזים מידע מפורט, המוצג באופן בהיר מאוד, כולל עיבודים סטטיסטיים וטבלאות השוואה בתוך ובין מדינות, על אודות הסיבות המובילות לפגיעות בנפש ממצבי אלימות, תאונות ופגיעות אחרות באירופה. WHO נוהג לפרסם דו"חות כאלה אחת למספר שנים והנתונים במחקר הנוכחי מתייחסים לנתונים מ-2016.
נתונים סטטיסטיים
כחצי מיליון מקרי מוות (493,471) התרחשו באזור אירופה של ארגון הבריאות העולמי עקב אלימות ופציעות בשנת 2016. זו ירידה של 29% משנת 2000. הפציעות מהוות 5.3% מכלל מקרי המוות ו-9.6 מכל שנות החיים שאבדו. הם מהווים גורם מוות מוביל בקרב אנשים בגילאי 15-29 שנים וסיבת המוות השנייה המובילה בקרב צעירים בגילאי 5-14.
שלושת הגורמים המובילים למקרי מוות בפציעות הם: אלימות בהכוונה עצמית (141,089 התאבדויות), נפילות (83,325) ותאונות דרכים (78,198).
קיים פיזור לא שוויוני בתמותה מפציעות, עם שיעורי תמותה גבוהים פי 2.4 בקרב גברים בהשוואה לנשים וכן, פי 1.5 במדינות בהן ההכנסה (INCOME) בינונית בהשוואה למדינות בהן הכנסה גבוהה. בשקלול כל הגילאים, ניכר צמצום בשעורי התמותה בין שנת 2000 ל-2016 בין מדינות הכנסה בינונית למדינות הכנסה גבוהה, אך בקרב ילדים מתחת לגיל 15 שנים, הפער התרחב.
לסיכום, יש צורך בפעולה מכוונת מדיניות והתערבויות יזומות בבריאות הציבור כדי להפחית את התמותה והתחלואה כתוצאה מאלימות ופציעות וכמו כן לצמצום הפיזור הלא שווה בפגיעות אלו באזור האירופאי של ארגון הבריאות העולמי.
מקור: