באופן מסורתי, הנחיות הטיפול באסתמה משתמשות בטרמינולוגיה הבאה לתיאור מינוני סטרואידים נשאפים (ICS) (פלוטיקזון פרופיונאט או תרופה שוות ערך למבוגרים עם אסתמה): מינונים תחזוקתיים "נמוכים" (100-250 מיקרוגרם), "בינוניים" (250-500 מיקרוגרם) ו"גבוהים" (<500 מיקרוגרם).
עוד בעניין דומה
סקירה קלינית זו מציעה שמינוח זה אינו מבוסס ראיות ושרישום תרופות המתבסס על טרמינולוגיה זו עלול להוביל לשימוש במינונים מופרזים של ICS.
מינון ה-ICS שמשיג ל-80-90% מהתועלת המרבית שהתרופה יכולה לספק מסווג היום כמינון נמוך, כאשר רמות המינונים "בינוני" ו"גבוה" קשורות בסיכון משמעותי לתופעות לוואי מערכתיות.
החוקרים מציעים כי הנחיות הטיפול באסתמה והרגלי רישום תרופות על ידי רופאים צריכים להשתנות בהתאם לראיות הקיימות כיום בנוגע לקשר בין המינון ה-ICS לתגובה לטיפול באסתמה במבוגרים.
החוקרים מציעים סיווג מחודש למינוני ICS המבוסס על "מנה יומית סטנדרטית", אשר מוגדרת כ-200-250 מיקרוגרם של פלוטיקזון פרופיונאט או תרופה שוות ערך, המייצגת את המינון שמוביל ל-80%-90% מההטבה המירבית ש-ICS יכולים להוביל בחולי אסתמה מבוגרים בדרגות חומרה שונות.
החוקרים ממליצים שטיפול עם ICS יוחל במינונים סטנדרטים אלה, אשר מייצגים את המינונים של ICS אחזקתי הניתן בשלב "2" של חומרת אסתמה ולאחר מכן בשילוב עם אגוניסטים ארוכי טווח בשלב "3" של חומרת אסתמה. בנוסף, ניתן להשתמש במינונים גבוהים יותר של ICS בשלב "4" של חומרת אסתמה.
מקור:
Beasley, R. et al, (2019) AJRCCM DOI: 10.1164/rccm.201810-1868CI