נכון להיום, לא קיימים טיפולים מאושרים עבור אלרגיה לבוטנים. החודש התפרסם בכתב העת המוביל JAMA תוצאות מחקר קליני שנועד להעריך את היעילות ואת תופעות הלוואי של טיפול אימונותרפי אפיקוטאני (על-עורי) עם רטייה (patch) של חלבוני בוטנים בקרב ילדים אלרגיים לבוטנים.
עוד בעניין דומה
המחקר שפורסם הוא מחקר שלב 3, אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, שנערך ב-31 אתרים בחמש מדינות בין 8 בינואר 2016 ל-18 באוגוסט 2017. המשתתפים כללו ילדים אלרגיים (בגילאי 4-11 שנים [n = 356] ללא היסטוריה של תגובה אנפילקטית קשה) שפיתחו סימפטומים אובייקטיביים במהלך challenge test (מבחן תגר) כפול סמיות, מבוקר פלצבו, במינון מעורר של 300 מ"ג או פחות של חלבון בוטנים.
הילדים עברו טיפול יומי עם רטיית בוטנים המכילה 250 מיקרוגרם של חלבון בוטנים (n = 238) או פלצבו (n = 118) במשך 12 חודשים. התוצא העיקרי היה ההבדל באחוזים בין רטיית בוטנים לבין רטיית פלצבו במינון המקסימלי המעורר תגובה אלרגית (המינון הגבוה ביותר שבו התפתחו סימנים/ סימפטומים אובייקטיביים של רגישות מיידית). מינון זה נקבע על ידי מבחני תגר בתחילת המחקר ובחודש 12.
בקרב 356 משתתפים אקראיים (חציון גיל, 7 שנים, 61.2% גברים), 89.9% השלימו את הניסוי; ממוצע היענות לטיפול עמד על 98.5%. שיעור המגיבים היה 35.3% עם טיפול בבוטנים לעומת 13.6% עם פלצבו (הפרש: 21.7% P<0.001 95% CI,י12.4%-29.8%).
יחד עם זאת, הסף הנמוך של CI שנקבע מראש כיעד לתוצאות לא הושג. תופעות לוואי, בעיקר תגובות עוריות מינוריות במקום הנחת הרטייה, התגלו ב-95.4% וב-89% של קבוצת הטיפול וקבוצת הפלצבו, בהתאמה. השיעור של הפסקת הטיפול היה 10.5% בקבוצת הטיפול לעומת 9.3% בקבוצת הפלצבו.
בקרב ילדים עם אלרגיה לבוטנים בגילאי 4 עד 11, אחוז ההבדל במגיבים לטיפול של 12 חודשים עם טיפול של 250 מיקרוגרם בוטנים לעומת תיקון פלצבו, היה 21.7% והיה מובהק סטטיסטית, אך לא עמד במגבלה של הסף התחתון של רווח בר סמך כקריטריון שנקבע מראש לתוצאות חיוביות.
החוקרים מסכמים כי נשאר לקבוע מהי הרלוונטיות הקלינית של אי עמידה זו בגבול התחתון של רווח סמך לגבי הטיפול בילדים אלרגיים לבוטנים עם אימונותרפיה עורית.
מקור: