אתמול (שני) התפרסם דו"ח בריאות וסביבה בישראל 2017 - דו"ח משותף של משרד הבריאות ושל הקרן לבריאות וסביבה.

בריאות הסביבה משפיעה באופן ישיר על בריאות האדם. על פי הערכת ארגון בריאות העולמי ניתן לייחס כ 24% מנטל התחלואה הכולל לגורמים סביבתיים הניתנים לשינוי, וכי בכל שנה נפטרים 12.6 מיליון בני אדם בעקבות חשיפה לגורמים סביבתיים.

דוח בריאות וסביבה לשנת 2017 בודק את התקדמות המחקר, הידע והרגולציה בנושאי בריאות וסביבה. הדוח בוחן את הגורמים הסביבתיים המשפיעים על הבריאות -  איכות אוויר, עשן טבק סביבתי, מי שתייה, חומרי הדברה, חומרים כימיים במזון ומוצרי צריכה, קרינה בלתי מייננת, שינוי אקלים וכן מגמות בריאותיות המושפעות מהסביבה (כולל סרטן ואסתמה). דוח זה כולל גם סקירה ובחינה של נושאים משמעותיים אשר לא זכו להתייחסות בדוח האחרון: השקייה במי קולחים, היבטים בריאותיים בתהליכי תכנון וכן סקירה של השפעות סביבתיות על בריאותן של אוכלוסיות רגישות.

הדו"ח מציג התקדמות ואתגרים ביחס לסוגיות הקשורות לבריאות הסביבה, ביניהם:

  • איכות האוויר: בשנים האחרונות חלה ירידה ברמת מזהמי אוויר מסוימים (PM2.5 ותחמוצות גופרית), אושרה התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר במפרץ חיפה ונקבעו תקני סביבה ויעד של מזהמים נוספים. עם זאת, איכות האוויר במקומות מסוימים בישראל טעונה שיפור, כמו כן, יש להשקיע בצמצום זיהום האוויר התחבורתי, בדגש על צמצום הנסועה והשקעה בתחבורה ציבורית בת קיימא.
  • איכות אוויר הפנים:  האדם הממוצע מבלה עד 90% מזמנו בתוך מבנים ועלול להחשף למגוון מזהמים אשר עלולים להשפיע על בריאותו. המחקר בישראל על איכות אוויר הפנים מועט והרגולציה בתחום אינה מספקת.
  • עשן טבק סביבתי:  לאחרונה הוציא משרד הבריאות תקנות האוסרות על עישון בבתי ספר ובמגרשי ספורט. כמו-כן הונחו על שולחן הכנסת צווים שירחיבו את איסור העישון למקומות נוספים. משרד הבריאות חוקר בימים אלה היקף חשיפה לעשן טבק סביבתי בקרב ילדים ומבוגרים לא מעשנים.
  • גורמים כימיים במי שתייה:  ב-2016 פורסמו דרישות חדשות לגבי צמצום תכולת העופרת במוצרים במגע עם מי שתייה. אתגר חדש: בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוזי המים המותפלים המשמשים לשתייה. מים אלה עניים במינרלים כגון מגנזיום ויוד ונדרשת עוד השקעה במחקר על אודות השפעתם על בריאות הציבור. עמדת משרד הבריאות היא שיש להוסיף מגנזיום למים מותפלים.
  • כימיקלים במוצרי צריכה:  שיתוף פעולה מחקרי בין משרד הבריאות למכון התקנים ואוניברסיטה חיפה הביא לזיהוי פערים ברגולציה של מוצרי צריכה (לדוגמא: מתכות כבדות בתכשיטי ילדים וריכוזי עופרת חריגים בצבע המשמש לצביעת מתקנים בגני שעשועים), ולקביעת תקן חדש ותכשיטי ילדים. עם זאת, לא קיימת בישראל מסגרת רגולטורית מקיפה לבחינה ורישום של מוצרי צריכה או כימיקלים, מה שעלול לחשוף אוכלוסיות לסכנות בריאותיות עקב חשיפה לכימיקלים.
  • ניטור ביולוגי : ניטור ביולוגי מסייע להערכת החשיפה האנושית לכימיקלים והשפעתה על הבריאות, באמצעות מדידת הכימיקלים בנוזלי גוף וברקמות האדם. לאחרונה הצטרף משרד הבריאות למאגד (קונסורציום) אירופאי המקדם שימוש בניטור ביולוגי ככלי לקביעת מדיניות ולהערכת סיכונים (HBM4EU), בנוסף, ביצים אילו מוקמת מעבדה של משרד הבריאות שתעסוק בניטור ביולוגי. האתגר העיקרי בתחום הינו התנעת תכנית אסטרטגית רשמית לניטור ביולוגי בישראל, בדומה לתכניות הפועלות במדינות רבות ברחבי העולם.
  • חומרי הדברה : בשנים האחרונות נבחנו והוצאו חומרים פעילים רבים משימוש בישראל וכן עודכנו תקנות העוסקות ברמות מותרות של שאריות חומרי הדברה במזון. עם זאת, דרוש שיפור באכיפה הנוגעת למכירה ולשימוש בחומרי הדברה חקלאיים.
  • תכנון : תהליכי פיתוח, תיעוש ועיור הם בעלי השפעה פוטנציאלית על בריאות הציבור אך לא תמיד שיקולים בריאותיים נלקחים בהם בחשבון. משרד הבריאות ביצע בשנים האחרונות תסקירי הערכות בריאות כחלק מתהליכי התכנון (לדוגמא: כריית פוספטים בשדה בריר, הרחבת מחצבה בעיר אלעד והערכת מטמנה לפסולת בנייה ועפר בירושלים). עם זאת, שיקולים בריאותיים לא תמיד נלקחים בחשבון במיזמי תכנון רבים ולמשרד הבריאות אין נציגות וזכות הצבעה ברבות מוועדות התכנון בישראל.
  • מדדים ומגמות בבריאות וסביבה:  בישראל קיימים בסיסי מידע רבים עם נתונים בריאותיים הקשורים להשפעות סביבתיות. עם זאת, קיימת בעיה של נגישות המידע לחוקרים, למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב. משרד הבריאות פועל לאחרונה להנגשת מארגי מידע לשימוש חוקרים.
נושאים קשורים:  דו"ח בריאו וסביבה 2017,  כימיקלים,  מי שתייה,  איכות אוויר