סילבוס להתמחות

סילבוס להתמחות באימונולוגיה קלינית ואלרגיה:

- מסלול משותף למומחים (התמחות מלאה) ברפואה פנימית ורפואת ילדים.
- ההתמחות תמשך שנתיים ותכלול :

א. סילבוס לאימונולוגיה קלינית:

ידע כללי – המתמחה יכיר את מבנה המערכת החיסונית; ואת ההתפתחות
שלה מהחיים העובריים ועד החיים המבוגרים.

- המתמחה יכיר את כל סוגי התאים השונים המרכיבים את המערכת
החיסונית המוטבעת והנרכשת: תאי B; תאי T (כולל תת-קבוצות של תאי T)
מקרופגים; תאים דנדריטיים ותאי NK.
המתמחה יכיר את תפקוד התאים האלו; את הקשר בניהם; את התנהגותם
במצבי חולי שונים כגון: מחלות אוטואימוניות; זיהומים; השתלות ומצבי
חסר חיסוני.

- המתמחה יכיר את מנגנוני התגובה החיסונית השונים והקשר שלהם עם
המחלות השונות.

- המתמחה יכיר את המחלות השונות המתווכות ע"י המערכת החיסונית:
* מצבי חסר חיסוני ראשוני ונרכש ( כדוגמת AIDS).
* מחלות אוטואימוניות.
* סוגי וסקוליטיס שונים.

על המתמחה להיות בקיא באופן האבחון ; לתת יעוץ בגינם; ויכיר את שיטות הטיפול למחלות השונות.

המעבדה האימונולוגית:
בדיקות מעבדה: המתמחה יכיר את עקרונות הבדיקות של:
* חלבוני דם -אלקטרופורזיס.
* מערכת המשלים.
* נוגדנים עצמיים.
* תפקוד תאי והומורלי (תאי B,T).
ידע להעריך ולהבין את שיטות המעבדה הרלוונטיות לבדיקות הנ"ל כגון:
* ELISA.
* I.F.
* PCR
* IMMUNO BLOTHING

ידע את עקרונות השימוש ב – FACS לבדיקת סוגי התאים השונים- כגון אפיון המרקרים השונים על תאים המשתתפים בתהליכים דלקתיים.

מחקר:
המתמחה יכיר את שיטות המעבדה המיושמות לצורכי מחקר כגון:
* תרבית תאים.
* בדיקת ציטוקינים.
* התמרת לימפוצטים עם מיטוגנים ואנטיגנים.
* פרוליפירציה של תאים.

ב. סילבוס באלרגיה:
על המתמחה להכיר היטב את המנגנונים השונים הגורמים להופעת אלרגיה.עליו לרכוש ידע מקיף בפתוגנזה האימונית והפרמקולוגית של המצב האלרגי על מרכיביו השונים: נוגדן ה- IgE, תאי ה- Eosinophils, Basophils,Mast ואחרים,המתווכים השונים המשתתפים בתגובות האלרגיות, והכימוקינים המעורבים בתגובות אלו.

1. ידע מקיף של המחלות האלרגיות השונות כגון:
אסטמה ונזלת אלרגית – סוגים; הבנה פתופיזיולוגית, תפקודי נשימה ודרכי טיפול.
אטופיק דרמטיטיס ודלקת עור ממגע- אבחון, טיפול.
אלרגיה למזון ותרופות
אורטיקריה – מנגנונים ודרכי טיפול.
עקיצות דבורניים.
2. שליטה מרבית בבדיקות השונות המשמשות את האלרגולוג כולל שיטות
האבחון של המצב האטופי : תבחיני עור, מבחני טלאי, RAST , BAL,
כיח לאיזנופילים.
3. ידע מקיף של האלרגנים השונים כולל אלה הנשאפים, מזונות כימיקלים
תוספות מזון, תרופות , ואלה התעשייתיים כולל הכרת ההיבטים שבתחום
הבוטניקה, הזאולוגיה, הכימיה והרפואה.
4. ידע מקיף באמצעי הטיפול במצבים האלרגיים השונים כולל, מצבים חריפים
כגון: הלם אנפילקטי, תגובות לתרופות ועקיצות.
5. על המתמחה להכיר על בוריו את הטיפול באימונוטרפיה לאלרגנים סביבתים ודה-סנסטיזציה לתרופות.

ג. דרכי הלימוד של המתמחה:

1. במשך כל תקופת ההתמחות ישתתף המתמחה בעבודת המחלקה, יבדוק
חולים ויעבדם תחת הדרכת המנהל או המורשה על ידו וישתתף בהתייעצויות
לחולים עם שאלות הנוגעות למערכת החיסון וכן תופעות אלרגיות שונות.
2. בתקופת ההתמחות על המתמחה להשתתף באופן פעיל בישיבות הצוות,
יציג חולים וכן עבודות שונות מהעיתונות הרפואית, וכן ישתתף באופן
פעיל בפעילות בית החולים כולל הצגת מקרים ובעיות או עבודות מחקר
שבצע.
3. על המתמחה לבצע, תחילה בהדרכה ואחר כך באופן עצמאי, את כל הבדיקות
והתבחינים המקובלים באימונולוגיה קלינית ובאלרגולוגיה.

ה. הכשרת המתמחה לעצמאות:

המטרה הנה להכשיר את המתמחה לעצמאות כיועץ וכמחנך כולל מתן ייעוצים
במרכז הרפואי וכן לרופאים המפנים, השתתפות במתן הרצאות חינוכיות
לרופאי בית החולים וכן רופאי הקהילה, הדרכת מתמחים ורופאים מתחומים
שונים.
כמו כן תינתן אפשרות לפתח רעיונות הן בתחום הקליני והן הבסיסי וזאת על
מנת להכשירו לעצמאות בשטח המחקרי.

ו. אחריות המנהל בהקניית ידע:

בכל פעולותיו במחלקה יהיה המתמחה כפוף למנהל היחידה / מכון או של
הרופא הבכיר שמונה על ידו.
מחובתם לדאוג לכך כי המתמחה ירכוש את הניסיון והידע הדרוש להכשרתו
להיות מומחה ויועץ.
עם תחילת התמחות מוטל על האחראי להתמחות לתכנן, יחד עם המתמחה, את
מסלול ההתמחות הרוטציות שלו וכן כיצד יוכל לרכוש את הידע והניסיון
המירבי בתקופת ההתמחות.
על האחראי על ההתמחות לפגוש את המתמחה לפחות מדי 3 חודשים ולבדוק
אם אכן נרכש הידע וכן כי תקופת ההתמחות מנוצלת היטב בהתאם לתוכנית
המקורית.

ז. השתתפות בפעילות מדעית מחלקתית, בין-מחלקתית וארצית

1. על המתמחה להשתתף באופן פעיל ועקבי, בכל דיוני הצוות האימונולוגי –
אלרגי, בפגישות מחלקתיות ובין מחלקתיות, פגישות קליניות וקלינו-
פתולוגיות, כמו כן עליו להשתתף בהן ולהציג חולים ובעיות, לפי הנחית
מנהל המחלקה.
2. מנהל המחלקה יעודד את המתמחה , בעיקר בשנת ההתמחות השניה,
להשתתף בקורסים ובכינוסים ארציים של האיגודים והמחלקות.
3. על מנהל המחלקה לעודד את המתמחה להשתתף בפעילות מחקרית הן
קלינית והן בסיסית. כמו כן יועמדו לרשות המתמחה הכלים המתאימים
לפעילות מחקרית זו.

ח. חובת קריאה בספרות המקצועית:

מנהל המחלקה ידריך ויכוון את המתמחה בשימוש נאות בעיתונות הרפואית.
המתמחה ישלים ידיעותיו על ידי קריאה בספרות ובעיתונות המקצועית.
העיתונים המומלצים:
ALLERGY, JOURNAL OF ALLERGY AND CLINICAL IMMUNOLOGY, ARTHRITIS & RHEUMATISIM, ANNALS OF RHEUMATIC DISEASES, AUTOIMMUNITY REVIEWS.

רוטציות בתקופת ההתמחות:

חובה על המתמחה לשהות במעבדה אימונולוגית לתקופה של שלושה חודשים במהלך ההתמחות.
כמו כן יתאפשר למתמחה להשתתף בפעילות המרפאות:
1. אף אוזן גרון.
2. עור.
3. ריאות (מבוגרים או ילדים).
4. מחלות חסר חיסוני ראשוני ונרכש.