אלרגיה של העור

אלרגיה של העור
אם אתם סובלים מגרד, תפרחת, יובש וקילופים בעור, או נפיחות של העור מתעוררת השאלה האם אתם סובלים מאלרגיה של העור. ישנם מספר סוגים של מחלות אלרגיות של העור, העשויות לבוא לידי ביטוי בעור גבשושי, אדום, מגרד, וגם מקולף.
מחלות אלרגיות של העור אינן נעימות וגורמות לעיתים לאי נוחות רבה ופגיעה ניכרת באיכות החיים – אין צורך להמשך ולסבול - ישנם דברים רבים שאתם יכולים לעשות כדי לטפל בהן.

כיצד ניתן לאבחן אלרגיה של העור?
אימונולוגאלרגולוג המכונה לעתים קרובות אלרגולוג הוא הרופא המתאים לאבחון וטיפול במחלות אלרגיות של העור. האלרגולוג יכול לקבוע מה הגורם למחלת העור האלרגית וכן להורות על הטיפול המתאים.

חרלת אנגיואדמה:
חרלת היא תפרחת אדומה מגרדת הבולטת על העור. התפרחת נשארת מספר שעות עד יממה חולפת ושוב מופיעה בחלקים אחרים של הגוף. בכ40% מהחולים החרלת מלווה גם בבצקת באיזור הפנים, כפות הידיים או הרגליים המכונה אנגיואדמה.
חרלת חריפה הינה מחלה שכיחה הנמשכת במרבית המקרים זמן קצר (עד מספר שבועות). במקרים בהם החרלת הופכת כרונית (מעל 6 שבועות, ולרוב מעל מספר חודשים) הלוקים בה עשויים לסבול מתופעות עוריות במשך חודשים עד שנים.
לעיתים רחוקות החרלת נגרמת על ידי מוצרי מזון, תרופות או מחלה זיהומית (בעיקר במקרים בהם מדובר בחרלת חריפה) ואילו במרבית המקרים בהם החרלת היא כרונית הגורם לה נותר לא ידוע והיא מכונה "חרלת כרונית אדיופטית". החרלת הכרונית יכולה להיות גם תוצאה של תגובה אוטואימונית (תגובה בה הגוף תוקף את עצמו) או כתוצאה מרגישות יתר לגורם חיצוני פיסיקאלי (חום, קור, לחץ או חשיפה לשמש).
הטיפול בחרלת חריפה הינו טיפול בתרופות המכונות "אנטי היסטמינים" והוא ניתן לרוב על ידי רופא המשפחה. במקרים קשים ובמקרים בהם החרלת הינה כרונית מומלץ לבצע בירור רחב אצל אלרגולוג מומחה, ובמקרים אלה ניתן אף לשקול מתן טיפולים אימונולוגים נוספים.

"דרמטיטיס אלרגית" (או אסתמה של העור):
אקזמה היא תגובה אלרגית שכיחה המתרחשת לעתים קרובות בפנים, מרפקים וברכיים ומכונה דרמטיטיס אטופית או אקזמה. תפרחת זו הינה אדומה ומגרדת והיא שכיחה ביותר בקרב ילדים קטנים ואלו שיש להם רקע אלרגי אישי או משפחתי, והיא עלולה שלא לחלוף עם הגיל בחלק מן המקרים.
הגורמים העלולים לעורר תגובת אקזמה שכזו כוללים רגישות יתר לשערות חתול או קרדית אבק בית, עבור חלק מהחולים, בדרך כלל ילדים, מוצרי מזון שונים עלולים לגרום להתפרצות אקזמה. חום רב מדי או הזעה, ומגע עם חומרים המגרים את העור דוגמת צמר או סבון המייבש את העור עלולים גם הם להחמיר את התפרחת. לחץ נפשי יכול לתרום להתפרצות המחלה בקרב אנשים מבוגרים יותר בעוד שבקרב ילדים דלקות עור הנגרמות מחיידקים עלולות גם הן להחמיר את המחלה.
עורם של חולים הסובלים מאקזמה הוא בדרך כלל מאד יבש, והם נמצאים בקבוצת סיכון גבוהה למחלות עור נוספות.
הטיפול באקזמה של העור כולל מספר מרכיבים –
הפחתת הגרד ושמירה על לחות העור הינם חיוניים לטיפול. אם כי ראוי לציין כי אין זה נכון "לכעוס" על הילד כאשר הוא מתגרד, ויש להשתמש בטיפול מקומי וטיפול סיסטמי (כדורים או סירופ) אשר יקטין את הגרד ככל שניתן.
שמירה על לחות העור, חיונית לטיפול.
הרחקת הגורמים המעוררים את מחלת העור (אלרגנים שונים, בגדים המגבירים את הגירוי ועוד)
שימוש בקומפרסים קרים או משחות המתאימות למחלה זו דוגמת משחות המכילות סטרואידים לשימוש חיצונין או מעכבי קלצינוירין יעילים בהפחתת התפרחת ושמירה על עור בריא. במקרים מסוימים יתכן צורך בשימוש באנטיביוטיקה, ואך בתכשירים סטרואידלים סיסטמיים.

דלקת עור אלרגית ממגע:
כשחומרים מסוימים באים במגע עם העור, הם עשויים לגרום לדלקת. במצבה החריף היא עשויה להיות יותר מכאיבה ממגרדת ונגרמת מחומר המזיק לעור שאתו הוא בא במגע. ככל שמשך הזמן שזו העור בא במגע עם החומר הוא ארוך יותר כך תהיה התגובה חריפה יותר. תגובות אלה עשויות להופיע לעתים קרובות יותר על הידיים וקשורות לרוב לעבודה או לחשיפת הידיים לחומר המסוים.
דלקת עור ממגע מאופיינת לרוב בהופעת שלפוחיות, עור אדום ומגורה יובש וסדקים באזור החשוף ולעיתים גם באזורים המרוחקים יותר. תגובה זו עשויה להתרחש בין 24 עד 48 שעות לאחר המגע ואף יותר מכך. ברגע שמתחילה התגובה האלרגית היא עשוית להימשך בין 14 ל-28 יום גם לאחר קבלת טיפול.
גורמים שכיחים לדלקת עור אלרגית ממגע הינם מתכות שונות (למשל ניקל) תערובות בשמים, צבעים, מוצרי גומי (לטקס), תכשירים קוסמטים שונים, דבקים, מרכיבי משחות רפואיות במיוחד נאומיצין, וחומרים משמרים שונים.
את האבחון יבצע האלרגולוג ברוב המקרים על ידי תבחין עור מושהה, במקרים רבים מדובר בהדבקת מדבקות המכילות מרכיבים אלו למשך 48-72 שעות ובדיקת התגובה לאחר מכן. במידה והגורם אינו מאובחן בתבחינים הראשונים, המומחה לאלרגיה המטפל בך עשוי להציע סדרה של תבחינים המכוונים לאיתור הגורם למחלת העור שלך.
הטיפול ברגישות יתר למגע הינו הימנעות מחשיפה לחומר הגורם לתגובה. לעיתים לא ניתן להימנע לחלוטין ממגע שכזה והשימוש באמצעי מיגון (למשל חבישת כפפות מתאימות) עשויה לעזור.